בימי קדם, ארונות קבורה מאבן גיר היו נפוצים בעלי עיטורים ועיצובים מגוונים. באזורים שבהם גרו יהודים בתקופת בית שני, היו גולפים על הארונות צורות גאומטריות או צמחים. העיטורים שיקפו לא רק את המסורת האמנותית אלא גם את האמונה הדתית והתרבותית של התקופה. קבורה בארון מזוהה עבורינו בעיקר עם התרבות המצרית, הפרעונים ובני המעמד הגבוה נחנטו ונקברו בתוך ארון קבורה מאבן, הנקרא בשם
סַרקוֹפָג – זהו למעשה מכל עשוי אבן המשמש כמצבות קבורה. מקור המילה הוא מיוונית (σαρκοφαγος).
היהדות רואה בחיים ערך מקודש ועל פי התלמוד, מי שלוקח את חייו של אחר כאילו הרג עולם שלם, כפי שמי שמציל נפש אחת – כאילו הציל עולם שלם. על פי מנהגי הקבורה ביהדות, כאשר יהודי הולך לעולמו, גופו עובר ניקוי וטיהור ונעטף בבד לבן (תכריכים), פשוט. הכוונה היא שלא ליצור הבדל בין עני לעשיר בדרך אל מקום הקבורה. הגופה מונחת על אלונקה בבית הקברות ועליה מניחים טלית וציצית.
הקבורה באדמה נתפסת כביטוי לחזרה לטבע ולמעגל החיים. חוקי הדת מושפעים רבות מציווי התורה, על פיהם נאסרת קבורה בארון כלשהו, וגופתו של הנפטר מונחת בקבר על האדמה עם הפנים מעלה. הקבורה המסורתית מתבצעת ישירות באדמה, ללא ארון.
בנוסף, ישנו איסור למרוח את הגופה בשום חומר אשר יגרום לה סוג של חניטה ואף חל איסור על שריפת הגופה. עוד מסורת אסורה על פי מנהגי הקבורה היהודית הדתית – השכבת הגופה בארון פתוח, לעיני כל. פעולה זו נוגדת את הדת היהודית, היות והיא נחשבת כהבעת זלזול כלפי המת, כאשר מביטים בו אוהביו, אך גם עלולים להביט בו שונאיו ולהפריע את מעבר נשמתו בבטחה לעולם הבא. עוד מסורת אסורה על פי מנהגי הקבורה היהודית הדתית – השכבת הגופה בארון פתוח, לעיני כל. פעולה זו נוגדת את הדת היהודית, היות והיא נחשבת כהבעת זלזול כלפי המת, כאשר מביטים בו אוהביו, אך גם עלולים להביט בו שונאיו ולהפריע את מעבר נשמתו בבטחה לעולם הבא.
קרדיט: freepik
משתמשים בארון קבורה עשוי מעץ, סגור עם יתדות עץ וקיימים בתחתית הארון חורים, כדי שיוכל החול להיכנס פנימה ועדיין זו תהיה על פי ההלכה הדתית. על הארון הצבאי יושם דגל ישראל עד להסרתו לחלקת הקבר.
עד לפני כ-20 שנה, קבורה דתית היתה האפשרות היחידה בישראל, אך בשנים האחרונות ניתן גם על פי חוק, לקבור בטקס חילוני/אזרחי ואף קיימים בתי קברות חילונים המיועדים למטרה זאת.
בגישה החילונית, קבורה בארון נתפסת כבחירה פרקטית, שאינה בהכרח נובעת ממניעים דתיים, אלא מתוך רצון להעניק למנוח מנוחה בכבוד. הבחירה בארון קבורה מאפשרת למשפחה ולקרובי הנפטר להרגיש ביטחון שהקבורה תתבצע בצורה מסודרת ומכובדת. מבחינה חילונית, הארון משדר תחושת סיום, כאשר הדגש הוא על הצרכים האישיים של המשפחה ותחושת ההתארגנות לקראת פרידה אחרונה, ללא קשר לדינים הדתיים הקיימים בנושא.
רוב המקרים בקבורה חילונית, מה שנחשב לנורמה תהיה הקבורה בארון וההעדפה היא להשתמש בארון סגור, לרוב עשוי מעץ או חומר אחר, שמטרתו לשמור על כבוד המת ולמנוע מפגעים סביבתיים. בטקסטי החילוניים קיימת גישה פרגמטית יותר, שבה אין התנגדות עקרונית לשימוש בארון. לעיתים, הבחירה של ארון קבורה נובעת מהדרישות החוקיות המקומיות או מתוך רצון להבטיח את שלמות גופת הנפטר. במקרה זה הפוקוס הוא יותר על הכבוד לנפטר והכאב של המשפחה, ופחות על ההיבטים הדתיים או המסורתיים.
קרדיט: freepik
אם הנפטר ציווה כי ייקבר בטקס חילוני או אם המשפחה מביעה את רצונה בכך, ניתן לקבור את הנפטר בארון קבורה על פי בחירה. במקרים אלה, הטקס יהיה אזרחי, לפי רצון המשפחה. טקסים אזרחיים יכולים לכלול שירה, קריאה ואף לעיתים ארוחה.
ארונות קבורה ניתן להשיג גם בישראל , החל מעיצוב פשוט כפי שמשתמשים בצה"ל, ועד ארונות העשויים מעץ אגוז או עץ אלון. מחירו של הארון נקבע לא רק לפי סוג העץ, אלא גם מה העיצוב שבוחרים לקבורה בארון.
אם החלטתם לבצע קבורה חילונית, יש לברר האם בית הקברות פועל תחת רישיון. הוצאות הקבורה החילונית כיום יקרים במידה ניכרת על פני ההוצאות הדתיות, אך לעיתים זו אפשרות מתאימה ובחירה של הנפטר או בני משפחתו.
בהתאם למגוון האפשרויות הזמינות כיום, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם הצוות המקצועי שלנו ב 'אדם ואבן'. אנו נלווה אתכם בתהליך הרגיש והכואב הזה, כך שתהיה לכם תחושת ביטחון שהמצבה שתבחרו תהיה מחווה מרגשת ומכובדת שתעמוד לאורך זמן.
