להנצחה מלאה ומכובדת לשנים ארוכות

מצבות איכותיות ומרשימות להנציח את היקר מכל לעולמי עד

    מצבה בעיצוב אישי | אנדרטאות | פסלים | ליווי צמוד

    הגעתם לרוני קורש בניית מצבות אומנותיות

    קבורה דתית

    מהם המנהגים המקובלים בקבורה הדתית ובמה היא שונה מקבורה חילונית בישראל?

    קבורה הינו נושא שאין מרבים לדבר עליו, אך לצערנו גם המוות הוא חלק מן החיים. מנהגי הקבורה וההלוויה שונים בין מדינות ודתות שונות. ברוב הארצות מקובל להשתמש בחוקי הקבורה הדתית הקיימים במדינה. גם בישראל היה מקובל עד לפני מספר שנים לקיים קבורה דתית, אך החל משנת 1998 נכנס לתוקפו חוק המאפשר לבצע קבורה אזרחית, כחלופה לקבורה הדתית, וזאת בהתאם להבעת רצונו של המנוח טרם פטירתו, או בהתאם לבקשת קרוב משפחה מהדרגה הקרובה ביותר, כמו בן/בת זוג, הורה או ילד.

    בקבורה נוצרית, מקובל לקבור את המת בארון קבורה או לשרוף את גופת המת. לרוב מתבצע הטקס בכנסייה, ואם הגופה נקברת היא עוברת "הטבלה אחרונה" בידי איש הדת, הכומר. לפי האמונה בעולם הבא, הנוצרים אינם נפרדים מן המת, אלא מפקידים אותו בידי האל, כסמל לכך שהמוות אינו סוף החיים, אלא רק שלב נוסף בחיי הנשמה.

    לעומת הקבורה הנוצרית, ביהדות יש חשיבות רבה לקבורת המת באדמה, וזאת בהתאם לכתוב בתנ"ך, בספר בראשית: "… כי מן עפר באת, ואל עפר תשוב". בהתאם לדת היהודית ישנה חשיבות רבה לשמירה על כבוד המת, ועל כן חשוב לדאוג לקבורתו של המנוח כמה שיותר מהר. לפי ההלכה יש לקבור את הנפטר בקרקע ללא ארון קבורה, כהוא שוכב על גבו וראשו כלפי מעלה. בעת טקס ההלוייה אומרים "קדיש", תפילה לעילוי נשמתו של המת. ישנם מספר סוגי קדיש: יתום, אשר נאמר במהלך טקס הקבורה ובמשך תקופת האבלות, דאתחדתא, אשר נאמר רק ליד הקבר, ודרבנן, אשר נאמר בחלק מתפילות ישראל.

    ביהדות, ישנם מנהגים וטקסים שונים המשמשים לצורך הנצחה:

    • שבעה – שבעה ימים בהם מגיעים הקרובים והחברים לנחם את המשפחה היושבת שבעה בבית המנוח.
    • שלושים – שלושים ימים מעת הפטירה בהן חל איסור על המשפחה הקרובה לקיים מנהגי הנאה או אירועי שמחה, כגון חתונה או בר-מצווה.
    • גילוי מצבה – עלייה לקבר בתום שלושים הימים לפטירה, כאשר המצבה כבר מוצבת על הקבר.
    • אזכרה – נהוג לעלות לקבר בתום שנה, לצורך טקס אזכרה למת. את מנהג האזכרה מבצעים כל שנה ביום תאריך פטירת המנוח.

    התשלום עבור כל הוצאות הקבורה מתבצע על-ידי ביטוח לאומי, אשר מעביר את הכסף לחברת קדישא, שהינה הארגון הרשמי הדתי בישראל המטפל בענייני הקבורה, לפי חוקי ההלכה. למרות שהקבורה עצמה אינה כרוכה בתשלום לאזרח ישראלי, השמת המצבה הינה באחריות המשפחה, ועלולה להגיע לעלות של עד אלפי שקלים. כעבור 30 יום מעת הפטירה מתבצע גילוי מצבה בו עולים לקבר. משפחות רבות ממהרות לסגור את הנושא ללא השוואת מחירים למרות ש-30 יום מספיקים בהחלט להקמת מצבה מעוצבת, ייחודית ואישית שתשקף את האדם לו נוצרה. עלות מינימאלית של מצבה הינה בין 4000-5000 שקלים, אך בקשות מיוחדות כגון שימוש בסוג אבן יקר יותר או כיתוב מצבות, עשויים להעלות את מחיר המצבה בשיעור ניכר.

    למרות חשיבות הקבורה באדמה לפי היהדות, כיום נהוג בבתי קברות רבים לקבור את המנוחים במבנים לגובה או בדרכים אחרות שחוסכות במקום. הדבר מתאפשר לפי הדת, שכן שמים אדמה בתוך התא או יוצרים תנאים אחרים שיתאימו להלכה, וזאת באישור הרבנות. בבתי קברות מסוג זה, קניית חלקת קבר באדמה תעלה למשפחת המנוח סכום נכבד של עד אלפי שקלים.

    מי שירצה לבצע קבורה אזרחית, שם מתאפשר טקס קבורה אלטרנטיבי לפי רצון המנוח או המשפחה, גם יצטרך לשלם כסף רב על ההלוויה והקבורה, והסכום יכול להגיע עד לכ-15,000 שקלים. המקום היחיד בארץ שבו ניתן כרגע לקבור נפטרים בטקס אלטרנטיבי ללא תשלום, הינו בית העלמין "מנוחה נכונה" אשר ממוקם בבאר-שבע. בתי קברות אזרחיים מקבלים גם נפטרים שאינם יהודים וגם אנשים שהתאבדו (דבר שלא מתאפשר ברוב בתי הקברות הדתיים), והדבר מאפשר למשפחה לבצע טקס חלופי בהתאם להשקפת עולמם, או השקפת עולמו של המנוח. קבורה אזרחית מתבצעת לרוב בארון קבורה.

    ליווי אישי מהמפגש עד הקמת המצבה

      הנצחה נוספים

      להנצחה מלאה ומכובדת לשנים ארוכות

      מצבות איכותיות ומרשימות להנציח את היקר מכל לעולמי עד

        ענקית קידום האתרים