באחת מההרצאות שהעביר ד"ר פרוואלד גיל היטנמייסטר ארכיוניסט וגנאלוג: "כידוע – מתים רק אנשים טובים, כנראה, הרעים עדיין חיים…" זאת לאור העובדה שעל המצבות תמיד נוכל למצוא מילים טובות על הנפטר. מאז ימי הביניים הנוסח של כיתוב על מצבות שתמיד היה מהלל את הנפטר. ישנם אף כאלו שבעודם בחיים הכינו לעצמם מצווה מחשש שלאחר שיעבור מן העולם יכתבו עליו דברי גנאי.
אך במקרים בהם לא הוכנו המצבות מראש ואז נהגו לכתוב "פ.נ. איש תם וישר" בכדי להימנע מהכפשת שמו.
בדת היהודית ישנו החופש בחירה וניתן לכתוב נוסחים אישיים אך כאלו שאינם יפארו את שמו של אדם וישמרו על ענווה בפני ה' וכמובן שמצד שני לא יכפישו את שמו. כיתוב על מצבה בדגש על ערכים אלו משקף לא רק את חייו של המנוח, אלא גם את החיבור לעקרונות הדתיים, כגון כבוד, צניעות והכרת תודה. לכן, הכיתוב נבחר בקפידה, תוך שמירה על איזון בין המסר האישי למשמעות הרוחנית שהוא מבקש להעביר.
לא תמיד קל לבחור כיתוב על מצבה עבור יקירינו. זוהי משימה שכל אחד בוודאי היה שמח לוותר עליה. אנו נדרשים, במהלך השבעה או מיד אחריה, לבחור עיצוב מצבה שכולל בתוכו גם את שלב הכיתוב, בתקופה שבה למעשה אנו עדיין כואבים ומנסים לעכל את האובדן. יחד עם זאת ומתוך ההבנה כי המצבה הופכת למעשה להיות ביתו הסופי של הנפטר. חשוב לנו להשקיע לא רק בעיצוב המצבה ובבחירת האבן, אלא בייחוד בבחירת המשפטים או הציטוטים שיהיו מעין הספד נצחי וחקוק באבן לאדם שאהבנו.
בבחירה של כל אחד ממרכיבי המצבה וגם בבחירת המשפטים, חשוב ראשית להכיר וללמוד את התקנות והחוקים של בית העלמין בו נקבר המת שכן כיום בישראל בלא מעט מבתי העלמין, בייחוד אלו הגדולים, ישנן תקנות שנועדו להוביל לאחידות בין הקברים ולכן כולם כפופים לאותו גודל מצבה ולעתים גם למשפטים זהיים:
כל המצבות מחויבות לכתיבה בשפה העברית: חלקה העליון של המצבה יהיו ראשי התיבות פ"נ, שמשמעותן – היא פה נפטר ומתחתיהן את שם המנוח או המנוחה עם הוספת אזכור לאהבתנו והייחוס המשפחתי.
לדוגמא: פ"נ סבתנו האהובה/היקרה, ושם המנוחה, שם אביה ואמה ומבחינה הלכתית אין גם בעיה להוסיף כינוי חיבה אם היה למנוח/ה אחד כזה.
מתחת יהיו כתובים תאריך הלידה והפטירה העברי של המנוח. כמו כן, הדת היהודית מותירה לקרובי הנפטר לציין גם תאריך הפטירה הלועזי.
מתחת נהוג לכתוב כמה מילים לתיאור המנוח ולבסוף את האותיות – ת.נ.צ.ב.ה שפירושן הוא "תהיה נשמתו/ה צרורה בצרור החיים.
ישנו חיוב לנוסח מדויק ואחיד: שמו המלא של החייל/ת, שמות ההורים, מקום שבו נולד, מועד המוות, נסיבות שגרמו למוות (לפי ניסוח שקיבלו מהצבא), הגיל של החייל בעת שמת, דרגה, מספר האישי והאותיות ת. נ. צ. ב.
לרוב ישנו יותר חופש פעולה וניתן לבחור מילים ומשפטים באופן חופשי ואפילו ציור
את הדרישות המינימליות קובעים על פי ההלכה שלפיה נהוג לרשום:
בחירת אותו משפט בעל נוסח חופשי היא למעשה הבחירה הכי קשה שעלינו לעשות שכן חשוב לנו שהכיתוב על מצבה שיופיע ישקף ככל הניתן את אהבתנו לנפטר, את התפקיד החשוב שמילא בחיינו וכי כל מילה שנוסיף על המצבה תכבד את זיכרון המת.
החלק של כיתוב על מצבה הוא חשוב בהנצחה של הנפטר. כיום את בחירת המשפטים והמילים אשר יופיעו על מצבה יחד עם בניית מצבה מבצעים באותו המקום ולכן באותן חברות המתמחות בייצור מצבותיוכלו לייעץ לנו מהם הפסוקים הנפוצים ביותר, כמו 'איש חיל רב פעמים' מתוך ספר דברי הימים או 'אשרי אדם, מצא חכמה ואדם, יפיק תבונה' מתוך ספר משלי.
המשפטים שנוהגים לציין על גבי המצבה, נעשים פעמים רבות בהתאם למסורת ויש שגם מבקשים להוסיף ולציין את העדה אליה השתייך המת. אך אלו שמעוניינים ליצור מצבות מיוחדות יותר שתתאים באופן אישי לאופיו של המת, יכולים תמיד לבחור במשפט אישי או בכל כיתוב שיעלה על דעתם, כזה שיציג פאן יצירתי ויהפוך את המצבות, למצבות אומנותיות, בתיאום כמובן עם בית הקברות וחוקיו, כאשר כיום כל עוד הניסוח הנבחר אינו מבזה, בוטה או חורג במיוחד מן הכלל, חברה קדישא ובתי הקברות נוהגים לאשר את רוב הניסוחים.
השלב הסופי , הוא למעשה בחירת צורת אותיות למצבה. כיום ניתן לבחור בין אותיות שקועות ואותיות חרוטות או אותיות בולטות שיהיו מודבקות או מוצמדות לאבן בדרכים שונות. גם כאן חלק מבתי הקברות מחייבים סוג ספציפי וגם גודל גופן קבוע, אך במידה ויש חופש בחירה חשוב לקחת בחשבון את העובדה ששימוש באותיות שקועות הוא לרוב לא רק זול יותר אלא גם עמיד יותר שימוש באותיות בולטות שסובל למרבה הצער מוונדליזם ועלול ליפול גם עקב נזקי מזג אוויר. כך או כך, חשוב להקפיד על כיתוב מצבות הולם שיחזיק לאורך זמן כך שכל פעם שנגיע לבקר בחלקת הקבר, נדע שעשינו את הבחירה הנכונה.
כיתוב על מצבות הוא משהו שלצערנו כולנו נצטרך לחשוב עליו בשלב כזה או אחר. ברגעים הכואבים בעת פטירת קרוב ישנם הרבה דברים שיש לתכנן בזמן קצר, כגון: בחירת סוג המצבה, ארגון ההלוויה מול "חברא קדישה", ההודעה לקרובים, התעסקות עם מודעת האבל ועוד… וכמובן, איך נבחר להנציח את הנפטר ומה נרצה שיהיו המילים אשר לעד יהיו חקוקות על המצבה.
קרדיט לתמונה: freepik
טל חזן, מייסד חברת 'אדם ואבן' לא הגיע לעולם המצבות מקבלנות. טל הוא צייר, פסל, מעצב תכשיטים ויוצר אמנות שימושית. לפני יותר מ – 19 שנים, לאחר שאביו נפטר, טל רצה לפסל בעצמו את מצבת אביו ומאז ועד היום הוא יוצר מצבות מרשימות ביופיין ואיכותן. גם כאשר מדובר על כיתוב על מצבות, טל, בעזרת קרובי המנוח תמיד מנסה למצוא את החוט המקשר בין רוחו ואופיו של הנפטר לבין מה שיהיה כתוב על האבן.
כיתוב מצבות הוא אמצעי משמעותי להנצחת האדם שאיננו, דרך מילים שמבטאות את סיפור חייו, ערכיו והזיכרון שהוא משאיר אחריו. מדובר לא רק במילים, אלא גם בעיצוב אמנותי שמשתלב עם סגנון המצבה ומסייע להעביר את המסר בצורה מכובדת ומרגשת. חברת "אדם ואבן" שמה דגש מיוחד על תהליך כיתוב על מצבה, שמתחיל בבחירת הניסוח המדויק, עובר דרך בחירת הפונטים, העיטורים והאלמנטים הגרפיים, ומסתיים בהתאמה אישית של הכיתוב למצבה עצמה. כך הכיתוב הופך לא רק לאמירה אישית של המשפחה, אלא גם ליצירה אמנותית שמכבדת את זכר המנוח בצורה ייחודית ובלתי נשכחת.
פנו אלינו לעוד מידע וייעוץ. מי ייתן ולא תדעו עוד צער.